אחת הטעויות הנפוצות בפרסום מרפאות שיניים היא להתייחס לכל מי שלא השאיר פרטים בביקור הראשון כאילו הוא "אבוד". אדם נכנס לאתר, קרא על השתלות, צפה בסרטון של הרופא או פתח דף נחיתה ולא מילא טופס — ומבחינת הקמפיין הוא פשוט נעלם.
אבל בעולם האמיתי, החלטה על טיפול שיניים לא תמיד מתקבלת בפעם הראשונה שבה המטופל רואה את המרפאה.
לפעמים הוא עדיין משווה.
לפעמים הוא רוצה לחשוב.
לפעמים הוא נכנס לאתר בזמן לא נוח.
לפעמים הוא קרא על הטיפול ורצה לבדוק מי הרופא לפני שישאיר טלפון.
ולפעמים הוא פשוט צריך לראות את המרפאה שוב לפני שירגיש מספיק בטוח כדי לפנות.
כאן נכנס רימרקטינג.
רימרקטינג מאפשר להציג מסרים נוספים לאנשים שכבר קיימו אינטראקציה מסוימת עם המרפאה: ביקרו באתר, צפו בסרטון, פתחו עמוד טיפול, קיימו מעורבות עם תוכן או ביצעו פעולה אחרת שניתן להשתמש בה לבניית קהל, בהתאם ליכולות הפלטפורמות ולהגדרות הפרטיות.
כאשר עושים זאת נכון, רימרקטינג אינו "לרדוף אחרי אנשים". הוא פשוט מאפשר להמשיך שיחה שכבר התחילה.
הבעיה היא שהרבה קמפיינים עושים בדיוק את ההפך: מציגים שוב ושוב את אותה מודעה, עם אותו מסר, לאותו אדם, כאילו ככל שנלחץ עליו יותר — כך הוא יחליט מהר יותר.
וזה בדרך כלל לא מה שקורה.
למה רימרקטינג חשוב במיוחד ברפואת שיניים?
טיפולי שיניים מסוימים דורשים החלטה מהירה יחסית. אם לאדם כואבת שן והוא מחפש טיפול חירום, הוא לא בהכרח זקוק למסלול ארוך של חשיפות.
אבל בטיפולים אחרים — השתלות, שיקום הפה, יישור שיניים, טיפולים אסתטיים, טיפולים מורכבים — תהליך ההחלטה יכול להיות הרבה יותר עמוק.
המטופל צריך להרגיש שהוא מבין:
מי הרופא.
מה הגישה של המרפאה.
האם המרפאה נראית מקצועית.
האם יש ניסיון בתחום הספציפי.
האם הטיפול מתאים למצב שלו.
מה צפוי לקרות בפגישת הייעוץ.
מה אחרים חושבים על המרפאה.
האם יהיה לו נוח להגיע.
ולפעמים גם אם הוא קיבל את כל המידע הזה, הוא עדיין לא מוכן לפנות מיד.
רימרקטינג נותן למרפאה הזדמנות להמשיך לבנות את התמונה הזאת לאורך כמה נקודות מגע.
רימרקטינג לא מתחיל בפרסומת — הוא מתחיל בהתנהגות של המשתמש
כדי לבנות קמפיין טוב צריך להבין קודם מה האדם כבר עשה.
אדם שנכנס לעמוד הבית בלבד אינו בהכרח דומה לאדם שנכנס לעמוד "השתלות שיניים", גלל כמעט עד הסוף וצפה בסרטון של הרופא.
אדם שצפה בשלושה סרטונים אינו דומה לאדם שפתח מודעה אחת לשנייה.
מי שכבר מילא טופס אינו צריך לראות מודעת "השאירו פרטים" שוב ושוב.
לכן קהל רימרקטינג טוב לא צריך להיות רק:
"כל מי שביקר באתר."
ככל שאפשר, כדאי לחשוב על קהלים לפי רמת מעורבות וכוונה.
ארבע רמות קהל לרימרקטינג
אפשר לחלק את הקהל לארבע שכבות עיקריות:
1. נחשף בלבד
צפה במודעה, Reel או סרטון, אבל לא עשה פעולה משמעותית נוספת.
2. הביע עניין
נכנס לאתר, קרא עמוד טיפול או יצר מעורבות עם התוכן.
3. התקרב לפנייה
ביקר בעמוד יצירת קשר, לחץ על WhatsApp, פתח טופס או ביצע פעולה שמעידה על כוונה גבוהה יותר.
4. כבר פנה
השאיר ליד, התקשר או נכנס ל-CRM.
לא כל השכבות צריכות לקבל את אותו מסר.
וזו אחת הנקודות החשובות ביותר ברימרקטינג: המסר הבא צריך להתאים למה שהמשתמש כבר יודע.
טבלה: מה להראות לכל סוג קהל?
| קהל | מה כבר קרה | מסר מתאים | טעות נפוצה |
|---|---|---|---|
| צופי וידאו | מכירים מעט את המרפאה | תוכן נוסף שמחזק סמכות | מיד לבקש ליד |
| מבקרי עמוד טיפול | כבר מתעניינים בנושא מסוים | שאלות נפוצות, רופא, תהליך | להציג טיפול אחר לגמרי |
| מבקרי אתר חוזרים | יש רמת עניין גבוהה יותר | חיזוק אמון והנעה לפעולה | לחזור שוב על אותה כותרת |
| לחצו WhatsApp ולא פנו | כמעט המירו | מסר ברור ופשוט לצעד הבא | ליצור לחץ מוגזם |
| השאירו ליד | כבר נכנסו לתהליך | בדרך כלל להוציא מקמפיין הלידים | להמשיך להציג "השאירו פרטים" |
| מטופלים קיימים | כבר מכירים את המרפאה | תלוי במטרה ובמדיניות | לערבב עם קהל גיוס חדש |
למה להציג שוב את אותה מודעה זו טעות?
נניח שאדם ראה מודעה:
"חסרות לכם שיניים? השאירו פרטים לייעוץ."
הוא נכנס לעמוד ולא השאיר פרטים.
כעבור יום הוא רואה בדיוק את אותה מודעה.
כעבור שלושה ימים שוב.
כעבור שבוע שוב.
מה למדנו עליו בין החשיפה הראשונה לרביעית?
שום דבר.
ומה הוא למד על המרפאה?
גם כמעט שום דבר חדש.
זו לא באמת אסטרטגיית רימרקטינג. זו פשוט חזרה.
רימרקטינג טוב צריך לענות על השאלה:
"מה הדבר הבא שהמטופל צריך לדעת כדי להתקדם?"
אולי הוא צריך להכיר את הרופא.
אולי להבין את תהליך הייעוץ.
אולי לקבל תשובה לחשש נפוץ.
אולי לראות את המרפאה.
אולי להבין שגם מקרים מורכבים מקבלים מענה.
אולי לדעת לאן מגיעים.
כל חשיפה יכולה להסיר עוד מעט אי-ודאות.
רימרקטינג טוב הוא רצף תוכן, לא מודעה אחת
אפשר לחשוב על רימרקטינג כעל סדרה של מסרים.
למשל, בקמפיין השתלות:
חשיפה ראשונה
הצגת הבעיה והפתרון האפשרי.
חשיפה שנייה
סרטון רופא: למי הטיפול עשוי להתאים.
חשיפה שלישית
הסבר על פגישת הייעוץ ומה בודקים בה.
חשיפה רביעית
הצגת המרפאה, הצוות והגישה.
חשיפה חמישית
שאלות נפוצות או חששות.
חשיפה נוספת
הנעה ברורה לפנייה.
במקום לצעוק "השאירו פרטים" שוב ושוב, אנחנו בונים היכרות מצטברת.
מודל TRUST לרימרקטינג דנטלי
אפשר לבנות את מסרי הרימרקטינג לפי מודל TRUST:
T – Treatment Understanding | הבנת הטיפול
להסביר מהו הטיפול ולמי הוא רלוונטי.
R – Reputation | מוניטין
לחזק את תחושת המקצועיות והאמינות.
U – Uncertainty Reduction | הורדת אי-ודאות
לענות על שאלות וחששות.
S – Social Proof | הוכחה חברתית
ביקורות, המלצות ותוכן אותנטי בהתאם לכללי הפרסום הרלוונטיים.
T – Take Action | פעולה
רק לאחר שנבנה בסיס, להציע צעד ברור.
המטרה היא לא בהכרח להציג כל שכבה בסדר קשיח, אלא לוודא שהקמפיין לא בנוי כולו רק מ-CTA.
רימרקטינג לפי עמוד שביקרו בו
אחד הדברים החזקים ביותר באתר טוב הוא שאפשר ללמוד מה האדם קרא.
אם מישהו ביקר בעמוד השתלות, אפשר להציג לו תוכן על השתלות.
אם ביקר בעמוד יישור שיניים, אין היגיון להציג לו מיד קמפיין שיקום פה.
אם קרא עמוד "אודות", ייתכן שהוא כבר נמצא בשלב של בדיקת המרפאה והצוות.
זה מאפשר לבנות Message Match בין ההתנהגות באתר לבין הפרסום הבא.
לדוגמה:
אדם נכנס לעמוד "השתלות שיניים למחוסרי עצם".
המודעה הבאה יכולה להיות:
"אמרו לכם שאין מספיק עצם? לפני שמוותרים על האפשרות להשתלה, חשוב לבצע בדיקה מקצועית ולהבין אילו פתרונות קיימים במקרה שלכם."
זו המשכיות.
לעומת זאת, מודעה כללית:
"כל טיפולי השיניים במקום אחד!"
מאבדת את היתרון של הרימרקטינג.
רימרקטינג לפי צפייה בווידאו
וידאו הוא מקור מצוין לבניית קהלים.
אדם שצפה בחלק משמעותי מסרטון של רופא הראה יותר עניין מאדם שהסרטון רק חלף מולו בפיד.
אפשר להשתמש בקהלי צופי וידאו כדי להציג שלב נוסף בתוכן.
למשל:
סרטון ראשון:
"מה חשוב לדעת לפני השתלת שיניים?"
סרטון שני לקהל שצפה:
"מה בודקים בפגישת ייעוץ להשתלות?"
סרטון שלישי:
"אילו שאלות כדאי לשאול לפני שבוחרים מרפאה?"
כך נוצר רצף שמחנך את הקהל במקום לדחוף אותו ישירות לטופס.
למה זה חשוב במיוחד לרופאים שלא מוכרים לקהל?
אם אדם מעולם לא שמע על הרופא, מודעה אחת צריכה לבצע הרבה מאוד עבודה.
היא צריכה לעצור אותו.
לעניין אותו.
לשכנע אותו שהרופא מקצועי.
להסביר את הטיפול.
להוריד חששות.
ולגרום לו להשאיר טלפון.
זה הרבה לבקש מחשיפה אחת.
רימרקטינג מאפשר לפרוס את הסיפור על פני מספר מסרים.
במקום שמודעה אחת תנסה לעשות הכול, כל מודעה עושה דבר אחד טוב.
Remarketing אינו רק Meta
כשאומרים רימרקטינג רבים חושבים מיד על Facebook ו-Instagram, אבל העיקרון רחב יותר.
אפשר לבנות מערכי המשך גם באמצעות Google, YouTube ופלטפורמות נוספות, בכפוף ליכולות הזמינות, למגבלות הקיימות בתחום הבריאות ולמדיניות הפרסום של כל מערכת.
העיקרון האסטרטגי זהה:
אדם שכבר מכיר את המרפאה לא צריך תמיד לקבל את אותו מסר כמו אדם שפוגש אותה לראשונה.
הערך נמצא ביכולת לחבר בין השלבים.
ומה לגבי Google Search?
גם חיפוש יכול להיות חלק ממסלול הרימרקטינג, אפילו כאשר הוא לא מוגדר כ"קמפיין רימרקטינג" במובן הקלאסי.
אדם רואה את המרפאה בפייסבוק.
מאוחר יותר מחפש את שם הרופא.
נתקל במודעת Google או בתוצאה האורגנית.
נכנס לאתר.
לא פונה.
ואחר כך רואה מודעה נוספת ב-Meta.
כל המעברים האלה יוצרים מסע אחד.
לכן חשוב לא לנהל רימרקטינג כ"אי" מנותק, אלא כחלק ממערכת הפרסום הכוללת.
מה לא לעשות ברימרקטינג רפואי
בתחום רפואי צריך להיות זהירים במיוחד במסרים.
מודעה לא צריכה לגרום למשתמש להרגיש שהמערכת "יודעת" על מצב רפואי אישי שלו.
ניסוחים כמו:
"אנחנו יודעים שאתה סובל משיניים חסרות."
או:
"עדיין לא טיפלת בבעיה שלך?"
עלולים להיות פולשניים ובעייתיים.
גם כאשר מבחינה טכנית בנינו קהל על בסיס התנהגות כלשהי, המשתמש לא אמור להרגיש שמצבו האישי מנוטר.
לכן המסר צריך להישאר כללי ומכבד.
במקום:
"ראינו שבדקת השתלות."
אפשר לכתוב:
"מתלבטים לגבי השתלות שיניים? הנה כמה דברים שכדאי להבין לפני שמקבלים החלטה."
ההבדל קטן בניסוח, אבל משמעותי מאוד בחוויה.
תדירות: מתי רימרקטינג הופך למטרד?
תדירות גבוהה מדי יכולה להפוך קמפיין טוב למעיק.
אם אותו אדם רואה את אותה מרפאה שוב ושוב לאורך זמן קצר, הוא עלול להרגיש שהמותג "רודף" אחריו.
כדאי לעקוב אחר Frequency ולהסתכל גם על התגובות בפועל:
האם אנשים מתחילים להתעלם?
האם שיעור ההקלקה יורד?
האם העלויות עולות?
האם הקריאייטיב נשחק?
האם אותו תוכן מוצג זמן רב מדי?
אין מספר קסם אחד שמתאים לכל קמפיין, ולכן צריך לבחון את התדירות בהקשר של גודל הקהל, סוג הטיפול, מגוון הקריאייטיבים והתוצאות בפועל.
הפתרון הטוב ביותר לשחיקה אינו תמיד רק "להוריד תקציב". פעמים רבות צריך פשוט לגוון את התוכן.
Creative Rotation: למה צריך כמה מודעות שונות?
אם קהל הרימרקטינג קטן יחסית, הוא יראה את הקריאייטיבים בתדירות גבוהה יותר.
לכן כדאי להכין מספר סוגים של מודעות.
לדוגמה:
סרטון רופא.
תמונת המרפאה.
שאלה נפוצה.
הסבר על התהליך.
ביקורת מטופל.
קריאייטיב שמציג טכנולוגיה רלוונטית.
קריאייטיב עם מסר על פגישת הייעוץ.
כך ניתן לשמור על נוכחות בלי להיראות כמו מודעה אחת שאינה מפסיקה להופיע.
טבלה: סוגי קריאייטיב לרימרקטינג
| סוג קריאייטיב | מה הוא עושה | לאיזה שלב מתאים |
|---|---|---|
| סרטון רופא | בונה היכרות ואמון | מוקדם |
| FAQ | מוריד התנגדויות | אמצע |
| תמונות מרפאה | מחזקות ביטחון | אמצע |
| ביקורות | מחזקות הוכחה חברתית | אמצע-מתקדם |
| הסבר על ייעוץ | מוריד אי-ודאות | מתקדם |
| CTA ישיר | מניע לפעולה | מתקדם |
| תוכן מקצועי | מחזק סמכות | לאורך התהליך |
רימרקטינג לאנשים שכבר השאירו ליד
כאן מתרחשת אחת הטעויות המיותרות ביותר.
אדם השאיר פרטים, הטופס נכנס ל-CRM, וצוות המרפאה כבר מנסה ליצור איתו קשר — אבל הוא ממשיך לראות מודעות:
"השאירו פרטים עכשיו!"
מבחינתו זה מוזר.
הוא כבר השאיר.
לכן ככל שהתשתית מאפשרת, כדאי להחריג אנשים שכבר ביצעו את ההמרה הרלוונטית מקמפיינים שמטרתם לייצר את אותה המרה מחדש.
אפשר כמובן לבנות קמפיינים אחרים לקהלים קיימים, אבל זה כבר מסלול אחר.
העיקר הוא שמערכת הפרסום צריכה להבין, ככל האפשר, שהאדם עבר שלב.
חיבור CRM לקהלים: השלב המתקדם יותר
כאשר קיימת מערכת CRM מסודרת, ניתן לחשוב בצורה מתקדמת יותר.
לדוגמה, להפריד בין:
לידים חדשים.
לידים שכבר נקבעה איתם פגישה.
לידים שלא ענו.
מטופלים קיימים.
פניות לא רלוונטיות.
האפשרויות בפועל תלויות בפלטפורמות, באינטגרציות ובמגבלות הפרטיות והפרסום, אבל העיקרון חשוב:
ככל שהפרסום יודע טוב יותר באיזה שלב האדם נמצא, כך אפשר לצמצם מסרים מיותרים.
זה גם אחד המקומות שבהם CRM כבר אינו רק כלי קליטת לידים. הוא הופך לחלק מהתשתית השיווקית.
האם כדאי לעשות רימרקטינג למי שלא ענה לטלפון?
זו שאלה מעניינת.
אם אדם השאיר ליד ולא ענה, המענה הראשון צריך בדרך כלל להיות תפעולי: ניסיון נוסף ליצור קשר בצורה מסודרת, WhatsApp אם מתאים, ומשימת Follow-up ב-CRM.
לא נכון להשתמש בפרסום כתחליף לניהול לידים.
אבל במערך מתקדם אפשר לחשוב גם על מסרים שמחזקים את המרפאה עבור קהל שכבר מכיר אותה — בלי להציג מסר כמו "אנחנו מחכים שתענה לנו".
למשל, תוכן מקצועי נוסף או סרטון רופא יכול לחזק את האמון של האדם גם בזמן שהצוות מנסה ליצור איתו קשר.
הפרסום וה-CRM צריכים לעבוד יחד, לא להחליף זה את זה.
איך מודדים רימרקטינג?
גם כאן הטעות היא להסתכל רק על CPL.
קהל רימרקטינג שונה מקהל קר.
האנשים כבר מכירים את המרפאה, ולכן שיעורי ההמרה יכולים להיות שונים.
אבל חשוב להבין גם את התרומה למסלול הכולל.
כדאי לבחון:
כמות המרות.
עלות להמרה.
שיעור הקלקה.
Frequency.
Conversion Rate.
Qualified Lead Rate.
Appointments.
Patients.
והכי חשוב: האם הקמפיין מייצר תוצאה נוספת מעבר למה שהיה קורה גם בלי החשיפה.
לא תמיד קל לענות על השאלה האחרונה, ולכן צריך להימנע מקריאת יתר של הנתונים.
View-Through Conversions: נקודה שצריך להבין
במערכות פרסום יכולה להופיע המרה גם לאחר שהמשתמש ראה מודעה אך לא בהכרח לחץ עליה, בהתאם למודל המדידה וההגדרות.
זה יכול להיות רלוונטי במיוחד לרימרקטינג.
אדם רואה מודעה של המרפאה, לא לוחץ, אבל מאוחר יותר מחפש את שם המרפאה בגוגל ופונה.
ייתכן שהחשיפה תרמה.
אבל חשוב לא להתייחס אוטומטית לכל View-Through Conversion כהוכחה שהמודעה לבדה יצרה את ההמרה.
לכן שוב חוזרים ל-Attribution.
מערכת טובה משלבת בין נתוני Meta, Google, Analytics ו-CRM במקום לתת לפלטפורמה אחת להחליט לבדה מי מקבלת את הקרדיט.
מודל 3C לרימרקטינג אפקטיבי
אפשר לבדוק כל קמפיין רימרקטינג באמצעות שלושה מרכיבים:
Context – הקשר
מה האדם כבר עשה?
Content – תוכן
מה הוא צריך לראות עכשיו?
Conversion – המרה
מה הפעולה ההגיונית הבאה עבורו?
אם אין התאמה בין שלושת המרכיבים, הקמפיין מרגיש אקראי.
לדוגמה:
Context: האדם קרא עמוד השתלות.
Content: סרטון שמסביר מה בודקים לפני השתלה.
Conversion: הזמנה לפגישת ייעוץ.
זה רצף הגיוני.
לעומת זאת:
Context: האדם קרא על השתלות.
Content: מודעה על הלבנת שיניים.
Conversion: "השאירו פרטים עכשיו."
הרצף נשבר.
8 שלבים לבניית קמפיין רימרקטינג למרפאת שיניים
1. ממפים את נקודות המגע.
אתר, דפי טיפול, וידאו, Instagram, Facebook, דפי נחיתה ועוד.
2. מחלקים את הקהלים לפי כוונה.
לא כל מי שנגע במותג נמצא באותו שלב.
3. מגדירים מה כל קהל כבר יודע.
כדי לא לחזור סתם על אותו מידע.
4. מגדירים מה חסר לו.
אמון? מידע? הוכחה? הבנה של התהליך?
5. בונים מספר קריאייטיבים.
לא מסתמכים על מודעה אחת.
6. מחריגים המרות כאשר רלוונטי.
מי שכבר ביצע את הפעולה לא צריך להמשיך לקבל את אותה בקשה.
7. מחברים ל-CRM.
כדי להבין מה קורה לאחר שהפנייה נכנסת.
8. מודדים את התוצאה העסקית.
לא רק המרות בפלטפורמה, אלא גם איכות ופגישות.
10 בדיקות לקמפיין רימרקטינג קיים
- האם הקהל מוגדר בצורה ברורה?
- האם כל מבקרי האתר נמצאים באותו קהל בלי הבחנה?
- האם אנחנו מציגים מידע חדש או רק חוזרים על אותה מודעה?
- האם התוכן מתאים לטיפול שבו המשתמש התעניין?
- האם מי שכבר השאיר ליד מוחרג כאשר צריך?
- האם יש מספיק קריאייטיבים?
- האם ה-Frequency נשלט?
- האם המודעות מנוסחות בצורה מכבדת ולא פולשנית?
- האם אנחנו מודדים מה קורה ללידים ב-CRM?
- האם רימרקטינג הוא חלק ממשפך או קמפיין שעומד לבד?
אם רוב התשובות אינן ברורות, סביר שהקמפיין אינו מנצל את היתרון האמיתי של רימרקטינג.
רימרקטינג הוא לא תחליף למודעה ראשונה טובה
יש מפרסמים שמניחים שאפשר להריץ מודעה כללית מאוד, ואז "הרימרקטינג כבר יסגור אותם".
זו גישה בעייתית.
אם החשיפה הראשונה לא רלוונטית, אין בסיס טוב להמשך.
רימרקטינג עובד בצורה הטובה ביותר כאשר הוא ממשיך מסר שכבר הצליח לעורר עניין.
כלומר:
מודעה ראשונה טובה → ביקור איכותי → תוכן המשך → פעולה.
לא:
מודעה חלשה → עוד מודעה חלשה → עוד מודעה חלשה.
גם אתר טוב מחזק את הרימרקטינג
הרימרקטינג אינו מתחיל ונגמר בתוך Ads Manager.
אם אדם מגיע לאתר מהמודעה ורואה אתר חלש, לא ברור או לא אמין, קשה מאוד לתקן את החוויה רק באמצעות מודעות המשך.
לעומת זאת, אתר מקצועי מאפשר לרימרקטינג לעבוד על בסיס הרבה יותר חזק.
האדם כבר ראה את הרופא.
כבר קרא על הטיפול.
כבר ראה תמונות אמיתיות.
כבר קיבל תשובות.
כשהמודעה הבאה מופיעה, היא מרגישה כמו המשך של מותג שהוא כבר מכיר.
רימרקטינג והצעות מחיר
טעות נוספת היא לחשוב שהדרך היחידה להחזיר אדם היא לתת לו הנחה.
"השאירו פרטים עכשיו וקבלו…"
"מחיר מיוחד…"
"הטבה לזמן מוגבל…"
במקרים מסוימים הצעה יכולה להיות רלוונטית, אבל היא אינה חייבת להיות הבסיס לרימרקטינג.
אם הסיבה שהאדם לא פנה היא חוסר אמון, הנחה לא בהכרח תפתור את הבעיה.
אם הסיבה היא שהוא לא הבין מי הרופא, צריך להציג את הרופא.
אם הוא חושש מהתהליך, צריך להסביר אותו.
אם הוא עדיין בודק אפשרויות, צריך לתת לו מידע שיעזור לבחור.
לכן רימרקטינג טוב לא מתחיל ב:
"איזו הטבה ניתן?"
אלא:
"מה מונע ממנו להתקדם?"
תוכן רימרקטינג צריך לענות על התנגדויות
אפשר לבנות רשימה של ההתנגדויות שחוזרות בשיחות:
"אני מפחד מהטיפול."
"אני צריך לחשוב."
"אני רוצה לבדוק עוד רופא."
"אני לא יודע אם זה מתאים לי."
"אני לא יודע איך התהליך עובד."
"אני רוצה להבין מי מטפל בי."
"אני רוצה לדעת אם יש פתרון למקרה שלי."
כל התנגדות כזאת יכולה להפוך לקריאייטיב.
למשל:
"לא כל מי שחסרות לו שיניים מתאים לאותו פתרון. זו בדיוק הסיבה שפגישת ייעוץ מתחילה בבדיקה ובהתאמת אפשרויות למצב האישי."
זו מודעת רימרקטינג הרבה יותר חכמה מאשר:
"עדיין מתלבטים? השאירו פרטים!"
לסיכום: המטרה היא להיות רלוונטיים שוב, לא פשוט להופיע שוב
רימרקטינג למרפאת שיניים אינו תחרות על מספר הפעמים שבהן ניתן להראות את הלוגו לאותו אדם.
המטרה היא לבנות המשכיות.
אדם ראה משהו.
הסתקרן.
בדק.
לא פנה.
עכשיו צריך להבין מה יכול לעזור לו להתקדם.
לפעמים זו תשובה מקצועית.
לפעמים זה סרטון של הרופא.
לפעמים ביקורות.
לפעמים הצצה למרפאה.
לפעמים הסבר על פגישת הייעוץ.
ורק לאחר מכן מגיעה שוב ההזמנה ליצור קשר.
המשפך הנכון נראה יותר כך:
חשיפה → עניין → מידע → אמון → רימרקטינג רלוונטי → פנייה → CRM → פגישה → מטופל
ולא:
מודעה → לא פנה → אותה מודעה → אותה מודעה → אותה מודעה.
כאשר רימרקטינג בנוי בצורה הזאת, הוא מפסיק להרגיש כמו פרסום שרודף אחרי המשתמש ומתחיל לעבוד כמו מערכת שמלווה אותו בהחלטה.
כי ברפואת שיניים, הרבה פעמים האדם לא צריך לראות עוד מודעה. הוא צריך לקבל עוד סיבה טובה להרגיש שהוא הגיע למרפאה הנכונה.